האם עוד יש משמעות למכביות

02/08/2013 מאת: ד"ר חיים קאופמן

לפני קום המדינה התקיימו שתי מכביות – האחת בשנת 1932 והשנייה בשנת 1935. המרד הערבי,ולאחריו מלחמת העולם השנייה והמאבק בארץ ישראל להקמת המדינה לא אפשרו קיומן של מכביות נוספות, והמכבייה השלישית התקיימה רק לאחר הקמת מדינת בשנת 1950 ומאז מידי ארבע שנים (בשנת 1953 הוחלט לקיים מכביות מידי ארבע שנים ולא מידי שלוש כפי שנקבע קודם לכן) מתקיימות מכביות באופן קבוע ואנו עומדים כעת אחרי המכביה ה-19. השאלה הנשאלת היא האם יש בכלל עוד ערך ומשמעות לקיום מפעל זה.

האם עוד יש משמעות למכביות

אין ערך ספורטיבי

למכביות לא היה מעולם ערך ספורטיבי של ממש. נכון הוא שמידי פעם היו הבלחות כאלה או אחרות  כהשתתפות מרק ספיץ  (ב-1959) או  כדורסלנים שנותרו בארץ לאחר המכבייה כטל ברודי, דויד בלאט  או וילי סימס  . אך כשאנחנו בוחנים את ערכו של מפעל זה כמכלול  ניתן לומר שמדובר בתחרויות חובבניות בעלות רמה ירודה  שאין בהן שום  עניין  מחוץ לאלה המשתתפים בהן בפועל.  התקשורת לא חושפת אותן כלל ועיקר  , מספר הצופים בהן דל וניתן לומר כי  מלבד  טקס הפתיחה אין  בתחרויות אלה שום דבר המעורר סקרנות של ממש.  מאחר ואין למשחקים אלה כל ערך ספורטיבי מה שנותר כמובן הוא הערך הלאומי של משחקים אלה והשאלה היא  האם  גם מבחינה זו  יש בכלל ערך לקיומם.

הערך הלאומי של המכביות

למכביות הראשונות הייתה חשיבות לאומית רבה בהתייחס למציאות היהודית של ראשית המאה הקודמת.  הזהות היהודית הייתה אז במאבק עיקש על מהות הגדרתה ובמאבק חריף בין זרמים שונים שנתנו ביטוי שונה לזהות זו,   ופתרון ראוי לדעתם למה שהיה קרוי הבעיה היהודית. יהודים רבים מצאו בהגירה למערב ובהשתלבות בזהות האזרחית האמריקאית  מזור לכל  תחלואי העם היהודי. אחרים  ביקשו להשתלב בחברת הרוב  על ידי התבוללות מלאה או  באמצעות התבוללות חלקית, שזיהתה את היהדות כדת בלבד  תוך הגדרה לאומית של  חברת הרוב.  יהודים רבים ראו את העתיד בהתגשמותה  של המהפכה הסוציאליסטית,  ויהודים רבים בחרו בניגוד לשאר  להסתגר ולהגביה את חומות הגטו  החרדי, על מנת להדוף את אותה סערה  עזה של רוחות שינוי שזעזעו את העולם היהודי.  הרעיון של הגדרה עצמית לאומית לא היה רעיון גורף. לא כל מי שתמך בו היה בהכרח ציוני: היו שדגלו  בשמירה על זהות לאומית יחד עם חיים בחברת הרוב, והיו שראו באוטונומיה יהודית פתרון ראוי. אחרים,  בקשו למצוא הגדרה עצמית  בכל טריטוריה שתועמד לרשות היהודים, ורק התנועה הציונית הייתה זו שהתמקדה בהגדרה לאומית בלעדית בארץ-ישראל .
בנוסף למאבק על זהות עמד העם היהודי כולו בראשית שנות השלושים מול איום חיצוני של אנטישמיות שהייתה חריפה וקיצונית יותר מכל מה שידעה ההיסטוריה היהודית עד אז. במרבית ארצות אירופה ובראשן גרמניה הנאצית קמו משטרים פשיסטיים שונאי ישראל  כך שבנוסף למאבק הפנימי על זהות  יהודית הסתמן איום חיצוני על עצם הקיום היהודי.
במציאות זו  היה למכביות ערך רב: הן  נועדו  בין היתר להציג לפני העולם את תרבות הגוף היהודית המתפתחת,  בעיקר נוכח הסטריוטיפ השלילי שהתפתח כלפי הנחיתות הפיסית של העם היהודי. הן  גרמו  לבני נוער יהודיים מהגולה לבוא ארץ ישראל על מנת להיווכח במפעל הציוני הקורם עור וגידים,  ולהוכיח בכך את מרכזיותו וחשיבותו של רעיון זה.  הן הדגישו את הסולידאריות היהודית בעיקר נוכח האנטישמיות    והן חזקו ובססו  את תנועת "מכבי" שראתה עצמה כאחד האמצעים המרכזיים לגיוס נוער יהודי לרעיון הלאומי היהודי.
גם בשנים הראשונות של מדינת ישראל היה עדיין  למכביות ערך לאומי לא מבוטל. בנסיבות שנוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה  יצאה התנועה הציוניות   כתנועה מנצחת – משום שהיא הוכיחה לכאורה את צדקתה בדבר חוסר המוצא של הקיום היהודי בגולה וממשה את חזונה  בדבר הקמת  מדינה יהודית.  מדינת ישראל השתמשה מעתה בספורט כאמצעי של תעמולה למדינת ישראל וערכיה הציוניים כמי שמנהיגה את העם היהודי וכמי שדוגלת בקיבוץ הגלויות בציון . חגיגה של ספורט לאומי המתקיימת במדינת ישראל ושבה מתקבצים בני נוער יהודי מכל העולם  הייתה  זירה מרשימה במיוחד להצגת רעיון זה.  יתירה מזו - בהשוואה למכביות הראשונות בלטו במיוחד הישגי הספורטאים הישראליים  שהוכיחו  לכאורה כי רעיון "יהדות השרירים" בא לידי מיצויו המלא  רק בארץ ישראל, שבה  מתהווה ה"יהודי החדש" – אתוס מרכזי של החשיבה הציונית.

אבדן הערך הלאומי

נראה כי בשנים האחרונות הולכת  ופוחתת החשיבות הלאומית של המכבייה.  העולם היהודי כבר אינו  זירה תוססת של מאבקי זהות.  המאבק  של הגדרת הזהות הלאומית מתרחש כיום במדינת ישראל עצמה יותר מאשר בעולם היהודי.   למרות  האתוס של "הגורל היהודי המשותף"  ומאמצי ההסברה הישראלית – לרוב אזרחי ישראל אין עניין מיוחד בתפוצות היהודיות ולרוב התפוצות היהודיות – אין עניין מיוחד במדינת ישראל.   אף ישראלי אינו יודע מה באמת קורה כיום בתפוצות היהודיות השונות ואם הוא מבקר בהן זה יותר במסגרת מסע שורשים מאשר מסע היכרות.  ישראלים היורדים לארצות הברית אינם מתמזגים בדרך כלל בקהילה היהודית המקומית, ולישראלים  המבקרים בארץ זו או אחרת אין שום עניין ביצירת קשר עם הקהילה היהודית במקום.  מלבד הזהות האמורפית המשותפת של "יהודים" אין באמת מכנה משותף בין  יהודים כסיינפלד או וודי אלן לבין זהות ישראלית מכל סוג שהוא.  רוב היהודים מהתפוצות אינם עולים לארץ והעלייה ההמונית היחידה בעשרים השנים האחרונות  הייתה  עליית מצוקה של יהודים  (הראויה יותר לתואר הגירה) מברית המועצות שהייתה של יהודים בעלי תודעה לאומית די עמומה, ושקשריהם עם ישראל והציונות קודם לבואם היו רופפים וכמעט ולא קיימים.
כאמור, רוב יהודי התפוצות  אינם מגלים עניין רב בישראל. האנטישמיות אמנם התגברה בשנים  האחרונות  אך אין להשוותה לזו של שנות השלושים במאה הקודמת והיא אינה מהווה איום פיסי ממשי על יהודי התפוצות.  ישראל אינה נתפסת יותר כמקלט לאנטישמיות אלא דווקא כמקום המסוכן ביותר לחיים יהודיים ורבים גם רואים במדיניות ישראל דווקא כגורם  להתגברות האנטישמיות בארצם , מה שמביא עוד יותר לניכור כלפיה.  לרוב הצעירים היהודים בגולה אין עניין רב בתרבות הנוצרת בישראל והם אינם מודעים לה  כלל.  יהודי התפוצות משתלבים  ברובם בתרבות הנוצרת בארצם, ואין כיום כמעט זכר לחזון ה"אחד העמי" של ארץ ישראל כמרכז רוחני  לתפוצות וכאמצעי למניעת התבוללות.

במציאות זו  איבדו המכביות את כוח המשיכה שלהן. תמיד ניתן לומר כי דווקא בשל כך טוב שקיימת עדיין  תנועת מכבי המשמשת כחוליה מקשרת יחידה במינה של  אחדות יהודית וקשר עם תפוצות, ובלעדיה המצב היה חמור עוד יותר. אבל צריך להודות על האמת: העניין במכבייה פחת לא רק בגלל הערך הספורטיבי שלהם אלא גם כתוצאה  מהשינוי במערכת היחסים שבין ישראל  לבין התפוצות.   הציבור הישראלי  אינו יוצא יותר מגדרו נוכח "האולימפיאדה של העם היהודי" ולכל היותר מוכן לצפות בטקס פתיחה  בתנאי שהוא יהיה אטרקטיבי דיו . נראה לי כי גם הצעירים היהודים שנוטלים חלק כיום  במכבייה אינם מהווים כבעבר מייצגים  מרכזיים של הציבור היהודי בארצם שברובו נותר אדיש כלפי מפעל זה.
איני טוען כאן שצריך עקב כך להפסיק את המכביות  ואין שום רע בכך שמשלחות חובבניות למדי של "ספורטאים" יהודיים  חביבים מהתפוצות יבואו לבקר בארץ  - אבל  האדישות וחוסר העניין  שבהם מתקבלת כיום המכבייה בציבור ובתקשורת משקפת הלכה למעשה את המשמעות האמיתית  של מפעל זה.

קישור למאמר המלא:

http://www.wincol.ac.il/wincol.ac.il/originals/maccabi.pdf

חיפוש מאמן

:
:
:
:
טווח מחירים:

חיפוש מאמן

מין: זכר נקבה לא רלונטי

עוד בכותרות

חוסר תמיכה מהסביבה בזמן תהליך של שינוי

מאת מאי קמחי)
חוסר תמיכה מהסביבה בזמן תהליך של שינוי היא תופעה נפוצה, מה המשמעות שלה ואיך אפשר להתמוד איתה?
לכתבה המלאה
לעוד כתבות

כניסת משתמשים

: :
שכחת סיסמה

מאמן ועדיין לא הצטרפת?!

לחץ כאן ◄